שאלות ותשובות

משה רבינו הזהיר את עם ישראל שלא לעבוד את השמש, הירח והכוכבים (דברים ד’, פסוק יט’): “אשר חלק השם… אותם לכל העמים תחת כל השמיים”. בימי קדם העמים הקדומים עבדו פסלים, כוכבים וכל דבר שיכלו לראות בעיניהם הפיזיות מכיוון שנושא "האל האחד", היה מופשט ודמיוני להם מדיי. מכאן למעשה נובעת האזהרה של משה. אולם יש להפריד בין אמונתם של העמים הקדומים לבין אסטרולוגיה. האסטרולוגיה אינה "עבודת אלילים" כי אף אדם אינו "עובד" את השמש, הירח או הכוכבים כשהוא בא לייעוץ אצל אסטרולוג או לומד אסטרולוגיה. אין האמונה באסטרולוגיה סותרת או מערערת על קיומו של האל. האסטרולוגיה נועדה לשמש ככלי עזר לחיים. השם ברא את השמש, הירח והכוכבים ביום הרביעי לבריאה כדי להיות לנו "לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים". כלומר הכוכבים הם חלק מהבריאה ועוזרים לשם לנהל את העולם ולנו הם עוזרים להבין יותר טוב את עולמנו שלנו. מהר"ל מפראג (רב, פוסק הלכה, מקובל) בספרו "נתיבות עולם" תיאר את לימוד חוכמת המזלות כחלק מהתפקיד של עם ישראל מול עמי העולם. רבינו בחיי (דיין ופילוסוף יהודי) טען: "אין מזל לישראל, באור הדבר בכלל לישראל, אבל בפרטם יש מזל לכל אחד ואחד, שהרי חכמת המזלות גדולה ומפוארת היא, אין רז"ל (רבותנו זכורנם לברכה) מכחישין אותה כלל..."

אסטרולוגיה אינה נחשבת כמדע לפי ההגדרות הרשמיות, אולם תהיו מופתעים לדעת שגם פסיכולוגיה או סוציולוגיה אינן נחשבות כמדע ועדיין מוכרות כתקפות מאוד. השיטות המדעיות האמפריות אינן מתאימות לבדיקה של תחומים מופשטים מכיוון שאין בהם תוצאות מובהקות (בניגוד לתחומים כמו פיסיקה או כימיה). אולם אף על פי כן, מחקרים רבים נעשו על תחום האסטרולוגיה ביניהם גם מחקר מקיף ביותר בשם "אפקט מארס" שערך החוקר מישל גוקלן. המחקר בדק את המתאם סטטיסטי בין ההצלחה האתלטית של ספורטאים לבין מיקומו של כוכב מאדים במפה האישית של הנבדק. גוקלן רצה להוכיח כי אין תוקף לאסטרולוגיה, אולם ככל שהתקדם עם מחקרו גילה אחרת. בהקדמה לספרו אף ציין כי כשהתחיל במחקריו היה בטוח שהספר לא יכיל דבר פרט לביקורת על האסטרולוגיה, אבל במהלך עבודתו נתקל בממצאים מדהימים. גוקלין מצא כי אלופים בתחום הספורט נולדו כשמאדים זרח מעל האופק או כשהיה על רום השמיים (שיא הגובה בשמים). במחקרו, גוקלין הבחין שמאדים היה באזורים אלו רק אצל אנשים בולטים בתחומם (ספורטאים בולטים), ולא אצל אנשים "ממוצעים". למעשה בסופו של המחקר שלו הוא השתכנע שהדבר שהוא ניסה להפריך התגלה כנכון ואמיתי. טענה זו כנראה הייתה זוכה להתעלמות מוחלטת מהממסד המדעי, אך המחקרים שערך גוקלין היו המקיפים, השיטתיים והקפדניים ביותר שנערכו בתחום. העניין סביב מחקריו נמשך עד היום. אולם השאלה המתבקשת מעניין זה היא מדוע רבים מאנשי המדע עדיין שוללים וחוסמים את התוצאות המחקריות שמעידות על כך שיש אמת באסטרולוגיה.

מדובר בגורמים המרכזיים שמרכיבים את המפה האישית. במזל השמש הכוונה היא לשאלה שאנשים שואלים "מה המזל שלך?" זהו המזל שבו השמש שההתה בזמן לידתך. מזל השמש מאפיין את דרך הביטוי שלך בעולם. במזל הירח הכוונה היא למזל שבו שהה הירח בשעת הלידה. הירח נחשב לגרם השמיים המהיר ביותר (בשל קרבתו לכד"ה) ונקשר בעיקר לפן הרגשי שלנו. מזל האופק הוא המזל שעלה באופק המזרחי בשעת לידתך. מזל זה משמש סוג של "כרטיס ביקור" ואת הגישה שלך בדרכך במפגש עם אנשים או מצבים. נתונים אלו ניתנים לבירור בצורה פשוטה (גם מבלי להיעזר באסטרולוג) על ידי הכנסת הנתונים המלאים שלכם בהתאם לתאריך, שעה ומקום הלידה שלכם לאתר הבא: https://www.astro.com/cgi/chart

כדי לענות על שאלה זו, תחילה צריך להבין מהו הורוסקופ. הורה ביוונית זו שעה, מכאן שהורוסקופ עוסק במזל השעה. מזל השעה הוא המזל שעולה באופק המזרחי בהתאם ליום או השבוע בו הוא עוסק. למעשה נכון יותר לקרוא את ההורוסקופ בהתאם למזל האופק ורק אח"כ בהתאם למזל השמש. הסיבה שההורוסקופ מרגיש כללי זה מכיוון שהוא דוגם זמנים מאוד ספציפיים של אנרגיות דומות שמתבטאות בצורה שונה בכל מזל ומזל. ההורוסקופ אינו יכול לשקף את המורכבות האסטרולוגית שקיימת בך מכיוון שהוא אינו לוקח בחשבון את מפת הלידה האישית והייחודית שלך. לכן הוא גם לא יכול להוות תחליף לייעוץ אסטרולוגי מקצועי.